אכילה רגשית מתייחסת לצריכת מזון כאמצעי לוויסות רגשות במקום כתגובה לרעב פיזי.
אכילה רגשית משמשת אותנו לנחמה, להסחת דעת, להקלה על סטרס ולהפחתת חרדה, להפגת שיעמום, לחגיגת שמחה ולשיכוך עצב.
האכילה הרגשית היא אירוע מורכב, בעיקרון כמעט כולנו חווים אכילה רגשית, אנחנו מייחסים רגשות למזונות שאנחנו אוכלים.
למשל, כאשר יש לנו אירוע משמח אנחנו אוהבים לחגוג אותו עם ארוחה טובה במסעדה, אוכל הוא מרכיב חשוב בחתונות, כאשר אנחנו עצובים אנחנו פונים לנחמה במזונות אהובים וכאשר אנחנו יושבים מול מסך הטלויזיה בסוף היום אנחנו נוטים לאכול תוך כדי.
מאפיין נוסף לאכילה רגשית הינו רגשות אשם וחרטה. כאשר אנחנו אוכלים מתוך התקף של אכילה רגשית לרוב הוא ילווה בעוצמות משתנות של תחושות אלו.
מתי אכילה רגשית הופכת לבעיה?
אכילה רגשית הופכת לבעיה כאשר אנחנו מרגישים שהיא מנהלת את מצב הרוח שלנו וכאשר היא מובילה לעליה במשקל.
בנוסף כאשר רגשות האשמה והחרטה מועצמים ופוגעים בנו זה הזמן לגשת לטיפול.
כיצד מטפלים באכילה רגשית?
ראשית יש לזהות את הטריגרים הרגשיים שמובילים אותנו לאכילה. זאת ניתן לעשות באמצעות שיח עם איש מקצוע ומעקב של יומן אכילה ורגשות.
לאחר מכן יש מגוון תוכניות התערבויות לטיפול באכילה רגשית.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוסק בשינוי של כל אחד מהרכיבים הללו כדי להשפיע על השני.
לדוגמא, התמודדות עם פרשנויות מעוותות ושליליות שאנחנו עושים לסיטואציות אשר מובילים אותנו לאכול.
אם נדע לפרש סיטואציה בצורה אובייקטיבית שלא מעלה רגש שלילי, יפחת הסיכוי שנפנה לאכול כדי להתמודד עם אותו רגש.
• מיינדפולנס– עבודה על אכילה מתוך מודעות והבנה לבחירות שאנחנו עושים. אכילה מודעת ללא תחושת שיפוטיות יכולה לעזור לשבור את מעגל האכילה הרגשית.
• שיחות כחלק מטיפול פסיכולוגי דינאמי– חזרה והעמקה בטריגרים הראשוניים שליווי אותנו בראשית חיינו והובילו אותנו לאכילה רגשית כיום.
• דמיון מודרך– דמיון של סיטואציות ודרכי התמודדות אפקטיביות ודמיון כיצד אראה ואחוש בעתיד במטרה לקרב את התחושות האלו אלינו.
• שימוש בכלים נוספים כמו שאלונים, כרטיסיות, יומנים ועוד..
יש מגוון של דרכים להתמודד עם אכילה רגשית. לכל אחד יתרונות וחסרונות בהתאם לאופי האדם ולצרכיו.
ללא קשר לדרך הטיפולית, מחקרים מראים שהפרמטר המשמעותי ביותר להצלחת הטיפול זה החיבור בין המטפל למטופל.
כלומר, חיבור טוב, חזק וממושך יתרמו להצלחת המטופל מעבר לתוכנית הפעולה שתבחר.
מסקנה זאת נכונה גם לטיפולים תזונתיים שאינם קשורים לאכילה רגשית.
התמדה בטיפול והצלחה בו מושפעים באופן משמעותי מהקשר החשוב והדו צדדי הזה.
