כמה אנרגיה באמת שורפים שחקני פרמייר ליג?
מבט עדכני על הוצאה קלורית, דפוסי אכילה והמרחק בין התיאוריה לשטח בכדורגל העילית
בכדורגל המודרני, שבו הכרעה יכולה להגיע מספרינט אחד בדקה ה־90 או מהחלטה חדה תחת עומס מצטבר, לתזונה יש משקל מכריע.
מעבר לטקטיקה ולכושר, הגוף של השחקן מתמודד עם דרישות פיזיולוגיות מורכבות, קצב משחק גבוה ושגרה צפופה של אימונים ותחרויות.
השאלה המתבקשת היא: האם צריכת האנרגיה בפועל תואמת את מה שהגוף באמת צריך?
מחקר עדכני שבוצע בקרב שחקני קבוצת פרמייר ליג באנגליה ניסה לבחון בדיוק את זה – ולהבין האם שבוע עמוס יותר במשחקים אכן מוביל לעלייה בהוצאה הקלורית, ומה קורה בפועל מבחינת תזונה.
הדרישות הפיזיות בעלייה – אבל עד כמה?
בעשור האחרון חלה האצה ברורה בקצב המשחק: יותר ריצות בעצימות גבוהה, יותר ספרינטים ויותר פעולות מתפרצות כחלק מסגנונות משחק לוחצים ואגרסיביים.
באופן אינטואיטיבי, ניתן היה לצפות לעלייה משמעותית גם בדרישות האנרגטיות.
עם זאת, מחקרים ברמת העילית הגבוהה ביותר עדיין אינם רבים, ולכן נתונים הנאספים מתוך מועדון מקצועני פעיל מספקים תובנה ייחודית ומבוססת מציאות.
איך נערך המחקר?
החוקרים עקבו אחר תשעה שחקנים במשך 15 ימים במהלך העונה, בשני מיקרו־מחזורים שונים:
-
שבוע שכלל משחק אחד
-
שבוע שכלל שני משחקים
במהלך התקופה נמדדו:
-
ההוצאה האנרגטית היומית הכוללת (TDEE)
-
עומסי אימון ותחרות
-
צריכת אנרגיה ומאקרונוטריינטים
-
שינויים במשקל הגוף
הערכת ההוצאה האנרגטית בוצעה באמצעות שיטת Doubly Labelled Water – שיטה הנחשבת למדידה המדויקת ביותר בתנאי חיים אמיתיים.
כמה קלוריות באמת מוציאים?
ההוצאה האנרגטית הממוצעת עמדה על כ־3550 קק"ל ליום.
אך הממוצע אינו מספר את כל הסיפור: הטווח האישי נע בין כ־2800 קק"ל ליותר מ־4500 קק"ל ביום.
המשמעות היא שקיימת שונות משמעותית מאוד בין שחקנים, גם כאשר הם משחקים באותה קבוצה ופועלים תחת אותה מערכת מקצועית.
שבוע עם שני משחקים – יותר עומס, יותר קלוריות?
באופן מעניין, לא נמצא הבדל מובהק בין שבוע עם משחק אחד לשבוע עם שני משחקים:
-
שבוע משחק אחד: כ־3550 קק"ל ליום
-
שבוע שני משחקים: כ־3470 קק"ל ליום
ההסבר טמון בניהול העומסים: כאשר יש יותר משחקים, נפח האימונים מצטמצם.
כך שבפועל, העומס המצטבר לאורך השבוע נותר דומה יחסית.
המסקנה ברורה – מספר המשחקים לבדו אינו מדד מספק לקביעת הדרישה האנרגטית.
חלוקת עומסים: אימון מול תחרות
בניתוח עומסי הפעילות נמצא דפוס עקבי:
-
בשבוע עם משחק אחד – נפח אימונים גבוה יותר.
-
בשבוע עם שני משחקים – עומס תחרותי גבוה יותר.
בסופו של דבר, המרחקים והעומס הכולל היו דומים למדי.
עבור אנשי מקצוע, זה מדגיש את החשיבות של ניהול עומסים כחלק בלתי נפרד מתכנון תזונתי.
הפער המשמעותי: צריכה מדווחת מול הוצאה אמיתית
כאשר השחקנים התבקשו לדווח על צריכת המזון שלהם, התמונה השתנתה:
-
דיווח עצמי: כ־2975 קק"ל ליום
-
הוצאה אנרגטית שנמדדה בפועל: כ־3660 קק"ל ליום
פער של למעלה מ־700 קק"ל ביום.
זהו ממצא עקבי גם במחקרים אחרים וממחיש עד כמה קשה להעריך צריכה קלורית באופן מדויק – אפילו בקרב ספורטאים מקצוענים עם ליווי צמוד.
פחמימות – המרכיב שלא תמיד מקבל מספיק מקום
נראה כי השחקנים ניסו לבצע התאמה תזונתית לפי עומס, עם עלייה בצריכת פחמימות ביום משחק וירידה בימים רגילים.
עם זאת, גם ביום משחק נמדדה צריכה של כ־5 גרם פחמימה לק"ג משקל גוף, בעוד שההמלצות המקצועיות עומדות על 6–8 גרם לק"ג.
הספרות מצביעה על כך שצריכת פחמימות מספקת תורמת ל:
-
הגדלת מרחק ריצה
-
שיפור ביכולת לבצע ספרינטים חוזרים
-
התאוששות יעילה יותר בין משחקים
כלומר, גם ברמות הגבוהות ביותר – יש מקום לשיפור.
ומה לגבי חלבון ושומן?
הצריכה הממוצעת עמדה על:
-
חלבון: כ־2 גרם לק"ג
-
שומן: כ־1.4 גרם לק"ג
החוקרים מציעים אפשרות מעניינת: כאשר צריכת החלבון והשומן גבוהה יחסית, נותר פחות "תקציב קלורי" לפחמימות – מה שעשוי להסביר את הפער ביחס להמלצות.
זמינות אנרגטית ונוזלים
המחקר לא כלל מדידה ישירה של זמינות אנרגטית ולא סיפק פרוטוקול ספציפי לצריכת נוזלים, אך הדגיש את החשיבות שבניטור מדויק יותר של מאזן אנרגטי ושל צריכת מזון בפועל.
נקודות יישומיות לאנשי מקצוע
מהמחקר עולות כמה תובנות ברורות:
-
קיימת שונות גדולה בדרישות האנרגטיות בין שחקנים.
-
עומס משחקים אינו בהכרח מעלה את ההוצאה הקלורית השבועית.
-
דיווח עצמי על אכילה אינו כלי מדויק מספיק.
-
קיים פער עקבי בין המלצות צריכת פחמימות לבין הביצוע בפועל.
כיווני מחקר להמשך
החוקרים ממליצים להעמיק בעתיד בנושאים כגון:
-
הקשר בין אי־עמידה בהמלצות תזונתיות לבין ביצועים בפועל
-
מדידה יומית רציפה של הוצאה אנרגטית
-
השפעת גורמים תרבותיים והתנהגותיים על דפוסי אכילה
-
פעילות מחוץ למסגרת האימונים הרשמית
סיכום
למרות העלייה בדרישות הפיזיות של הכדורגל המודרני, ההוצאה האנרגטית של שחקני עילית אינה בהכרח עולה כאשר מספר המשחקים גדל.
ניהול עומסים מקצועי שומר על איזון יחסי, אך האתגר המרכזי נמצא במקום אחר – ביכולת לתרגם את ההמלצות התזונתיות ליישום יומיומי, ובעיקר בהבטחת צריכת פחמימות מספקת.
המרחק בין הידע המדעי לבין המציאות בשטח עדיין קיים.
התייחסות מקצועית אישית
מה שעולה בבירור הוא שתזונת ספורט ברמת העלית אינה מסתכמת בחישובי קלוריות ומאקרונוטריינטים.
מדובר בהתנהגות, הרגלים, תרבות קבוצתית וניהול שגרה תחת עומס תחרותי.
גם כאשר מעטפת מקצועית מקיפה עומדת לרשות השחקנים, היישום בפועל אינו מובן מאליו.
בעיניי, המשימה שלנו כדיאטניות אינה רק לבנות תפריט מדויק, אלא ליצור סביבה תומכת שמאפשרת לשחקנים לעמוד בהמלצות – גם בלו"ז צפוף ובעונות עמוסות במיוחד.
רפרנס
Foo WL, Hambly C, Tester E, et al. (2025).
Energy Expenditure of Male Soccer Players from an English Premier League Team Does Not Differ Between One-Game and Two-Game Per Week Microcycles.
Medicine & Science in Sports & Exercise.
Foo2025EnergyExpenditureofMaleS…




