מדדים לבדיקת השמנה
רקע
האם BMI הוא המדד העיקרי אליו אנו צריכים להתייחס בנוגע לקביעת גורמי סיכון עקב השמנה?
ארה"ב מייצגת תמונה מדאיגה בנוגע לעלייה באחוזי השמנה לאורך 18 השנים האחרונות בקרב אנשים הסובלים מהשמנה (BMI מעל 30) והשמנה חמורה (BMI מעל 40.
כתוצאה מכך ישנה עלייה בסיכון בריאותי למחלות לב וכלי דם וסכרת.
אין ספק שכאשר האדם מוכן לעבור תהליך ניתן לשפר את הרכב הגוף ולהפחית את המשקל ואת מסת השומן.
יחד עם זאת, יש לזכור שגם אנשים שעברו תהליך של ירידה במשקל לא בהכרח מצויים בטווח המשקל המוגדר תקין עפ"י מדד BMI.
למרות זאת, אין הדבר אומר שהם בהכרח סובלים מתחלואה נלווית. לכן, יש לקחת בחשבון הסתכלות על מדדים נוספים החשובים לבריאותנו.
לא כל אדם הסובל מהשמנה הוא בהכרח אדם חולה.
על אף למרות שאין הגדרה ברורה, ישנו מונח של "השמנה בריאה" שעפ"י ההגדרה כוללים תסמינים חיובים מבחינה מטבולית התורמים. אלו תורמים להפחתה בסיכון לתחלואה בסכרת ומחלות לב.
בנוסף נלקח בחשבון רגישות טובה לאינסולין הנמדדת עפ"י מדד HOMA וכן כמות הפחותה מ5% של שומן מנפח הכבד.
אנשים הסובלים מהשמנה מסוג זה הינם לרוב, בעלי פחות תסמינים מטובלים שליליים ביחס לאלו הסובלים מהשמנה לא בריא.
מבחינת אורח החיים נמצאו מספר עדויות (אמנם לא חד משמעיות) בדפוסי היום יום של אנשים עם השמנה בריאה:
תזונה:
לא בהכרח יש הבדל בצריכה הקלורית או באיכות התזונה בין השמנה בריאה או השמנה לא בריאה
אך מצד שני יש מספר מצומצם של מחקרים שהראו יתרון מסויים בבחירות התזונתיות מבחינת הפחתה של צריכת מזונות מעובדים עתירי סוכר ושומן רווי.
בנוסף, נצפתה הפחתה בצריכה של משקאות ממותקים בקרב אנשים בעלי השמנה בריאה
.
פעילות גופנית:
בין השמנה בריאה ללא בריאה נמצא שלא בהכרח היה הבדל בהוצאה האנרגטית לפעילות נתונה.
מצד שני נמצא במספר מצומצם של מחקרים שאנשים בעלי פרופיל של השמנה בריאה ניצלו יותר זמן לפעילות גופנית מתונה או עצימה ביחס לפעילות יושבנית .
לסיכום,
בסופו של דבר BMI הוא מדד חשוב להערכת סיכון אך הוא לא היחיד ויש מקום לבחינה של קריטריונים נוספים כגון בדיקות הדם , הרכב הגוף ופיזור השומן בגוף.
בנוסף, חשוב להבין שלא כל מי שבעל עודף משקל הינו חולה או חי אורח חיים לא בריא. ניתן להיות עם עודף משקל ולחיות חיים בריאים, עם תזונה מאוזנת בשילוב פעילות גופנית ובכך להינות מהתרומה של אורח חיים בריא.
Smith, Gordon I., Bettina Mittendorfer, and Samuel Klein. "Metabolically healthy obesity: facts and fantasies." Journal of Clinical Investigation 129.10 (2019): 3978-3989.
Hales, Craig M., et al. "Prevalence of obesity and severe obesity among adults: United States, 2017–2018." (2020).